אנחנו כבר בשיאה של העונה החמה, הימים האחרונים היו שרביים במיוחד ובחופי הארץ נרשמת תנועה ערה של מתרחצים, מדי שבוע אנו עדים למקרי טביעה חדשים ומיותרים לגמרי.

השנה שעברה הייתה אחת השנים היותר קשות מבחינת מקרי טביעה לפי נתוני מד"א המסכמת את אירועי הטביעה מתחילת עונת הרחצה בשנה שעברה, מספר בני האדם שנמשו מהמים וטופלו על ידי צוותי מד"א בחופי הרחצה, בבריכות ובמאגרי המים השונים עומד על 288, מתוכם 51 טבעו למוות, 9 נפגעו באורח אנוש, 10 נפגעו קשה, 24 באורח בינוני ו-194 באורח קל.

עצמו עיניים ונסו לדמיין סצנה של טביעה. ראיתם ושמעתם בעיני רוחכם צעקות לעזרה, נפנופי ידיים ומים שהותזו לכל עבר? נשמע מאד דרמטי, רק שבמציאות זה לא ככה. ממש לא ככה, במציאות טביעה היא אירוע שקט להחריד, ובדרך כלל לא שומעים במהלכה בכי או קריאות מצוקה, בוודאי שלא כשמדובר בילדים, מקרי פגיעה ומוות כתוצאה מ"המוות השקט", בעיקר של תינוקות ושל ילדים, הפכו לשגרה עצובה בישראל עם עלייה מתמדת במהלך השנים, במקום לחשוב ש"לי זה לא יקרה", לא עדיף שתעשו את המקסימום כדי להפחית את הסכנות לילדים שלכם למינימום? אחרי הכל, אתם בוודאי חוגרים אותם בזמן הנסיעה במכונית, נכון? טביעה היא הגורם מספר 2 לתמותת ילדים אחרי תאונות דרכים, ילד טובע גם בעומק של 10 סנטימטרים.

ילדים קטנים נמשכים למשחקים במים, אבל המודעות שלהם לסכנות נמוכה. אולם לא רק הילדים אינם מודעים לסכנות: הורים רבים אינם יודעים באיזו מהירות יכול ילד לטבוע. רוב מקרי הטביעה מתרחשים כאשר המבוגר כלל אינו יודע שהילד שבהשגחתו טובע.

ילדים בני 4-0 עלולים לטבוע במים שעומקם 10 סנטימטרים בלבד ואף במים רדודים יותר. כדי לטבוע מספיק שהמים יכסו את פיו ואת נחיריו של הילד. כעבור שתי דקות הוא עלול לאבד את הכרתו, ונדרשות רק עוד ארבע עד שש דקות כדי לגרום לו נזק מוחי בלתי הפיך.

הראש של ילדים בני 5-0 כבד ביחס לשאר חלקי הגוף, ולכן הילדים עלולים להתהפך בקלות לתוך דלי מים, אמבטיה, גיגית ואפילו לשירותים – בלי שיש להם יכולת לחלץ את עצמם בשל מגבלות התפתחותיות.

העמותה הלאומית לבטיחות ילדים בארצות־הברית ערכה מחקר מעניין שבדק את נסיבות הטביעה של 496 ילדים בשנים 2001-2000. הממצא המפתיע היה כי תשעה מכל עשרה מקרי טביעה של ילדים התרחשו כשההורים היו בקרבת ילדיהם ולעיתים אף צמודים להם ממש.

איך זה ייתכן? התשובה התקבלה ממחקר אחר שנערך בקרב 564 הורים לילדים בני 12-8 על האופן שבו הם שומרים על הילדים שלהם בעת שאלה שוחים במים, התשובות היו מאלפות: אף שכמעט כל ההורים אמרו שהם אינם מאפשרים לילדיהם לשהות במים ללא השגחה, הרי בפועל הם הודו שתשומת ליבם מוסחת לעיתים קרובות עקב שיחה עם מישהו (38%), קריאה (18%) או אכילה (17%). המצב מסוכן עוד יותר בעידן הסלולרי. בזמן שאתם עסוקים במסיחי דעת שונים- יכול להיות שהילד שלכם טובע, 55% מההורים שהשתתפו במחקר אמרו שהם כמעט אינם מודאגים או לא מודאגים כלל מכך שילדם יטבע, וכי לדעתם סכנות הנובעות מאש חמורות הרבה יותר מסכנת הטביעה.

איך נראית טביעה אמיתית?

צעקות – פיו של הטובע נמצא לסירוגין מעל למים ומתחת למים, וברגעים שהוא מצליח לעלות מעל למים הוא משקיע את כל כוחו בניסיון לנשום – מה שמונע ממנו בדרך כלל את האפשרות לזעוק לעזרה.
נפנוף – אדם טובע אינו מסוגל לשלוט רצונית בתנועות ידיו וכמובן אינו יכול לנפנף בזרועותיו ו/או לעשות תנועות מכוונות להתקדמות לקראת המחלץ או לעבר אביזר חילוץ שנזרק לעברו. התגובה האינסטינקטיבית היא הושטת הידיים לצדדים והדיפת הגוף אל מעל למים כדי לנשום.

אדם שקורא לעזרה בגלל מצוקה מתיז מים ומנפנף בזרועותיו. בשלב הזה עדיין אפשר להסתייע בו לחילוצו, מה עושים במקרה של טביעה?

1. נסו למשות את הטובע מהמים במידת האפשר, אך הימנעו מלסכן את החיים שלכם. במקביל הזעיקו צוותי חילוץ

2. הישמעו להנחיות הפראמדיקים במוקד החירום אשר ידריכו אתכם כיצד להמשיך לטפל בטובע עד להגעת הצוותים למקום.

3. אם הטובע אינו נושם (בית החזה אינו עולה ויורד), השכיבו אותו על הגב הרחק מקו המים והחלו מיד בעיסויי חזה עד להגעת צוותי מד"א למקום ובהתאם להנחיות הפראמדיקים במוקד.

4. מומלץ לפנות את הטובע לבית חולים להמשך מעקב ובדיקות גם אם הוא התאושש מרגיש טוב יותר.

מה אתם צריכים לעשות כדי להגן על הילד שלכם:

• לדאוג להשגחה צמודה על הפעוט בעת שהייתו במים ולהקפיד להיות במרחק של הנפת יד ממנו.

• לא לקרוא ספר או עיתון, לא לדבר בטלפון, לא לסמס – בקיצור, לא לעשות כל פעילות נוספת כשאתם משגיחים על הילד.

• לא להשאיר ילדים קטנים לבד באמבטיה, בבריכה מתנפחת, בגיגית או בקרבת כל מקווה מים אחר, אפילו לא לרגע אחד, גם לא כדי לענות לטלפון או לקחת מגבת.

• לרוקן ממים את הבריכות הביתיות המתנפחות ואת הגיגיות מיד לאחר השימוש, להפוך אותן ולאחסן הרחק מהישג ידם של ילדים.

• אם יש לכם שער המוביל לבריכה (לדוגמה בצימר או בבית פרטי), הקפידו להשאיר אותו נעול. אם אתם לא משגיחים על הילד, הוא עלול לצאת מהבית, לפתוח את השער ולהיכנס לבדו לבריכה. זה קורה שוב ושוב.

• במסגרת פעילות יום בריכה בקייטנה מומלץ לספור את הילדים בעת כניסתם למים ולעשות ספירה חוזרת בכל פרק זמן קבוע (רצוי בכל רבע שעה).

• זכרו שילדים מרעישים במים. אם הם שקטים, בדקו מה מצבם.

אז רגע לפני שאתם מסתערים על החופשה תשננו כללי בטיחות, היו עירניים וקשובים, זה יכול להציל חיים.
חופשה בטוחה.

המידע באדיבות כללית